אכילה רגשית – הסיפור שלי

כמה מכם עשו דיאטות? כמה סוגי דיאטות ניסיתם? כמה מהן הצליחו? ואם כן לכמה זמן? מה קרה אח”כ?

על פי הסטטיסטיקה 99% מהדיאטות לא עובדות. והאחוז הבודד של דיאטות שמצליחות לרוב מלווה בעליה חזרה במשקל עם ריבית אחרי תקופה.

מה הסיבה? איך יכול להיות שאנשים חכמים, ומוכשרים משקיעים כל כך הרבה אנרגיה, מוטיבציה, כספים והשקעה נכשלים פעם אחרי פעם.

אני פעם חשבתי לגבי עצמי שזה בגלל שאני לא מספיק חזקה, שאין לי עמוד שדרה, שאני לא יכולה לעצור את עצמי, לשמור על מסגרת לאורך זמן, שאני פרה (ועוד כינויים לא מחמיאים ופוגעניים שאחסוך מכם) אבל הדיבור השלילי הזה גם לא נכון וגם לא ממש עוזר. להפך.

הסיבה היא שהדיאטות מתמקדות בתחום מאוד מצומצם של התבוננות. תפריט. בבוקר תאכלי לחם קל עם גבינה, פרי ביניים, בצהרים חזה עוף עם סלט, ובערב חביתה וירקות. אני יכולה לדקלם מיליון דיאטות שכבר ניסיתי ועבדו די טוב לתקופה כמו למשל: שומרי משקל, 17 יום, אתקינס, דיאטת פחממות, חלי ממן, דיאטה של סטודיו C, דיאטנית של קופת חולים, לא לאכול משש בערב, לשמור כל השבוע ורק בסוף שבוע ארוחה מותרת. אפילו הקמתי קבוצת ירידה במשקל קהילתית בכל פעם בבית אחר בשכונה וגם משם לא הגיע ישועה בעניין המשקל (למרות שהקבוצה היוותה מקום תמיכה והעצמה נהדר). בקיצור…  על כל דיאטה שעבדה הגיעה תקופת פיצוי…. וכך מצאתי את עצמי עם עודף משקל של 15 ק”ג בגיל 40. הגוף באיזשהו שלב אמר לי “חמודה, מספיק, נמאס לי מהעינויים האלה, אני מתנגד, לא משנה מה תעשי לי אני לא מוכן לרדת אפילו גרם אחד” כעסתי עליו מאוד על כך. איך הוא לא מקשיב לי?? . הרגשתי מובסת והתחלתי להשלים על המשקל העודף. לקנות בגדים יפים במידות גדולות, ולזרוק את הבגדים שפעם ערגתי לחזור אליהם מהארון. אבל המשקל הכביד על הגוף וגם על הנשמה. הייתי עייפה רוב הזמן ומדוכדכת. ואז…. מכרה רזה סיפרה לי שהיא לא תמיד הייתה רזה, ושהיא הלכה לטיפול בנושא אכילה רגשית. וואו… חשבתי לעצמי, את זה עוד לא ניסיתי, לא שיחדשו לי הרבה כי אני כל כך מנוסה שאני יכולה לתת קורס בנושא תזונה. אבל שווה לנסות ניסיון אחרון. לא רק שהלכתי לטיפול, גם למדתי את התחום בגישת הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי (אותו אני מכירה היטב כמטפלת). והתוצאות לא אחרו לבוא. קילו אחרי קילו ירדו בזה אחר זה. בדרך מרתקת של התבוננות, היכרות מחודשת עם עצמי, הבנה של מה עומד מאחורי הדברים (עצב, כעס, שעמום, כאב פיזי, התרגשות, אמונות כמו: “אסור לזרוק” “חייבים לגמור מהצלחת” “אוכל עכשיו כדי שלא אהיה רעבה בהמשך”, “כי לא נעים לי להגיד לא”….) התבוננות ממקום מקבל וחם. והחופשות בחו”ל הארוכות עם הילדים חלפו, החגים חלפו מבלי שהעליתי גרם, ובלי לפספס אף מנה.

אז… לכל אלה שנמצאים במאבק אני מזמינה אתכם לא לעשות עוד דיאטה, אלא לתהליך של התבוננות, צמיחה, קבלה, ועל הדרך גם ירידה במשקל.